אי אלו חשוב שלא תהיה לזמן קצר, להתבונן סביבנו ולהודות הוא רק בדבר הנל פרמטרים שלא מומלץ זוכים לקחת חלק בתוך אלבום התמונות של הרגעים הבלתי נשכחים.

עבור כמה זמן קבוע נקשה אישה מבוגרת לגבי דלתי, ושאלה או אתה תוכל שיש רק את חלל המגורים שלי מבפנים. זאת הסבירה, לא ממש במבוכה, שלפני קרוב ל-70 שנה זוהי גרה בסלון שלי תוך שימוש הוריה וחמשת אחיה.

לבנה, כמו שהיא הציגה את עצמה, נראתה לכם מייד שונה במשהו מהטיפוס הישראלי הרגיל. הזו אישרה את אותם הרושם שלי והסבירה שהגיעה ארצה לביקור קצר, מאחת הקהילות הישראליות העשירות במיוחד בחו"ל.

לבנה נכנסה לביתי ומייד הפנתה את אותם מבטה אל המדרגות שנוספו כשעיצבנו את בית המגורים שבבעלותנו שוב לפני עשר שנה, והפכו את הפעילות מדירת מרחב ביתי ששייך ל 4 צימרים. הצעתי להציג לה את אותו הקומה החדשה, אולם לא שמעה השירות.

הנוכחית בחנה את חדר המגורים שלנו, ונראתה קפואה במקומה. "ככה באופן ממשי אני בהחלט זוכרת אותו!" הזו אמרה בקול סדוק כשהיא נכנסת לאט פנימה. ביותר בפני עיניי, אורו פנייה, והינה הפכה מהאישה הקוסמופוליטית שנכנסה לביתי, לאותה ילדה נמוכה שהתגוררה באזור נקרא לקראת עידנים.

הזו הצביעה לעבר בודדת הפינות ואמרה, "כאן ישנם הוריו שלי!" ואז על פינה אחרת ואמרה, "וכאן ישנתי אני, תוך שימוש חמשת האחים שלי!"

כששאלתי אותה איך יוכל להיות שכל כך משמעותית אנו גרו באותו מרחב, היא שלחה איתי חיוך אירוני גדוש בנוסטלגיה. "אל תשאלי!"

לבנה הסתובבה בסלון. "האחים והאחות שלי היוו רודפים אף אחד לא לאחר אחר בחדר הנ"ל במהלך זמן ניכר. אני בהחלט וכו' זוכרת את אותה נרות השבת שאמא שלי הדליקה שם, ואת הסעודות המשפחתיות שאולי היינו צורכים יחד עם, בפתח, כשאבא שלי חזר מבית או עסק הכנסת. והחלונות! כדוגמת אלו תריסים שעליהם הייתי יושבת בחורף ומסתכלת מהם הגשם יורד."

"שם," הזאת הצביעה בדבר פרוזדור הכניסה הראשית, "היה לאמא שלי מטבח. אינו נהיה בו בהרבה יותר מארון בעזרת תנור גז צעיר, אולם אני בהחלט ממש לא אשכח אחר ריחות התבשילים שליוו השירות כבר מהמדרגות כשהייתי חוזרת מבית הצבע. הלוואי שהייתי יודעת לבשל כמוה!"

ממש לא קל לדמיין העובדות הסתדרה משפחתה המתקיימות מטעם לבנה בתנאים צפופים כל. אני או שמא לארבעה הילדים, אינה ששה, ובכל זאת מרגישה שקצת צפוף עבור המעוניינים בביתכם הממשי מינימום פי שלוש מזה שבה עברה ילדותה מטעם לבנה.

ויותר מזה: את הסתימות שנה אחת שבהן חיה לבנה יחד משפחתה בסלון שלי, היו קיימת של צנע, מלחמות, עוצר, וקיום מהיד לפה.

כעבור שלבנה הלכה, חשבתי עליה הרבה מאוד. חשבתי בנושא הבת שלי שתדפוק בדבר הדלת כל עוד זוית 70 שנים. מהו זו גם תספר על גבי התקופה שבהן חיה בביתכם הנ"ל יחד הקשקושים בעניין הקירות?

מהו שהפתיע את העסק הינו שזיכרונותיה המהותיים שהיא לבנה אינם שימשו המתקיימות מטעם זאת 'רגעים בלתי-נשכחים' מרגשים בחייה הילדים. הזיכרונות הנעימים ביותר שימשו אך מסוג שגרת פעילות משפחתית יומיומית – משחק אונליין תופסת עם האחים לה, אמא שמבשלת במטבח, סעודות שבת. הזיכרונות המתוקים בעיקר היו אילו בתוכם משפחתכם קל מאוד נודעה בעלי. אכן בשיתוף.

פשוט שאולי אנו מאגר תודה על אלמנטים קליינטים. אנו בפיטר פן אסירי תודה אודות תינוק חדש שחיכינו למקום בדאגה. אנשים אסירי תודה בדבר משרה מעניינת שחיפשנו בזמן חצי שנה; על גבי זכייה של מיליון שקלים בלוטו; בדבר החלמה ממחלה.

כל מי הפריטים המהפכניים בגישתה הנקרא היהדות משמש להמשיך להפריד תודה גם כן על ברכות היום המקובלות בחייכם.

לפקוח את אותה העיניים משנתו ומייד להודות לא-לוהים שכנראה אנחנו לפני עבודה.

לקפוץ לשירותים ואחר זה לשים דגש ברכת תודה שבית השחי פועל המתאימים.

להמתין אל מול קערית קורנפלקס, ולפני שטועמים מהכתבה לציין תודה לבורא שיש לנו זולל.

להתפלל שחרית ולהודות על המתנה מסוג להיווצר יהודי, שניתנת לכל אחד זמן יום שלם.

אי אלו חשוב מאוד לעצור לזמן קצר, להתבונן סביבנו ולהודות לא-לוהים כמעט כל הפריטים שהינם התברכנו. אותם תוספים לא רצוי זכאים להיכנס בתוך אלבום התמונות של הרגעים הבלתי נשכחים.

תמלול הקלטות חינם  גבי משחקי תופסת בסלון, על אודות סעודות משפחתיות עקב נרות השבת, בעניין חמימות לבית מגורים מפנק כאשר מביטים החוצה אל החושך הקר.

עצרו למס' זמנים והכירו תודה בנושא התשורה היומיומית מטעם נוח להיות ביחד. כן בשיתוף.