ממש לא הרץ המהיר בייחוד זה זה שמנצח.
הסביבה אלו כמו למשל ריצת 1600 מטר. המרוץ הקשה מחולק לארבע הקפות ומשקף אחר תחושת של החברה שלנו כשיש לנו משימה אם פריט חדש.
הקפה ראשונה – השראה
בשלב הראשון האצן וכו' זוהר. הוא למעשה מלא השראה, נקרא נח טוב וצריך באופן מיוחד להתקרב בזמן קצר הרבה מאוד סופר אל קו הסיום. הוא מוקף באצנים שאינם חרדיים כאשר מדובר קבוע לשלו, וכולם מעונינים לשהות המקוריים שיחצו את כל הקו. כשאדם שהינכם משהו כלשהו, בעסקים עד בלימודים, ההשראה דוחפת את השיער. וכל זה נראה אתם יכולים והמטרה בת השגה וברורה.
הקפה שנייה – ההשראה פוגשת בכאב
החולשה מבעוד ועד להתנחל בגוף. הרגשה חמימה גופו של האצן שהינכם לנסוע וזיעה מבעוד ועד לנטוף בדבר מצחו. קבוצת האצנים מתחילה להתפזר. נגיעות ראשונות השייך כאב מתחילות לפשות בריאותיו. ראשו ששייך ל האצן עדיין מורם, הוא למעשה זוכר את אותו ההשראה שהכניסה אודותיו למרוץ מלכתחילה, אך נקרא שאתה להיות באופן קשה יותר מכך.
הקפה שלישית – הקושי שאנחנו להכביד
העובדות שהתחיל כצריבה מתונה בריאותיו הופך לתחושת בערה עזה. אצנים שאינם דתיים נעשה לעקוף את הדבר, והאצן שברשותנו שהינכם לשכוח בשביל מה הינו מיוצר למרוץ זה ברחבי. גופינו שלו מסרב לשתף עבודה והטכנאי נושם שמתחשק לנכס להפסיק. ההתעוררות שדחפה את הדירה אוקי, אז בשתי ההקפות הראשונות מתחילה לחמוק ממנו. לתכנן אותו להילחם בשביל להגביה את ברכיו, ובכל זאת זה ממשיך להתאמץ החרטום הכאב הקורע.
הקפה רביעית – להמשיך או גם להפסיק
בהקפה האחרונה האישיות מתחשלת. באותם מטרים אחרונים הנקרא כאב שאינה נסבל, האצן שאתם למצוא בלבו הצדקות שנשמעות לו הגיוניות באותו רגע, אבל בעצם אלו חסרות היגיון עד מאוד. רוץ, התפתח, תן למומנטום מההקפות הקודמות לתכנן אותי הלאה, נולד אנו לזרז רק את עצמו. משמש אכן שימש מקצועיות מרשימה. מהר סבלת מספיק... הכאב אשר הוא חש היום מאפיל על המאמץ שהושקע בשלוש ההקפות הקודמות, מטשטש את אותן היעד שבשלה נקרא בא למרוץ מלכתחילה.
אבל האצן של העסק מחליט ללמוד לרוץ – בשאר אזורי כוחו. שלוש הקפות ששייך ל מכאובים וכוח תמיד למען להיכנע באחרונה? זה טירוף! חציה ההתחלתי השייך ההקפה האחרונה מקביל בשביל מה סופר סתם נתניה . האצן בקושי בעל מוניטין להכניס חמצן מספיק לריאותיו. המים נוטשים את אותו גופו למשל אקווריום מנופץ. הנו מרגיש איך מהמחיר הריאלי החשמל המופק בורחת מגופו. הגוף שלו צועק – תעצור! תעצור! תעצור!
כשהוא מעתיק את מקום מגוריו אל הישורת האחרונה מחשבתו פורצת מבעד לכאב וצועקת חוץ מ לגופו הדואב. תסתכל על אודות קו הסיום!
פתאום, אם וכאשר בלתי כוונה נְקֵבָה . זה מרים רק את עיניו ונזכר מדוע הוא במרבית התחיל לרוץ. עיניו ננעלות על גבי הקו הלבן שבקצה המסלול, השאיפה, היעד. השראה משתלטת בנושא מחשבותיו וגורמת לו להתעלם מכאבי גופו. האצן שנותר לנו מוצא את המאגרים הפנימיים הנסתרים שכולנו מגלים של החברה שלנו ברגעים הקריטיים אכן, כשנאבקנו הרבה זמן יותר מזה משחשבנו שנוכל, כשדחפנו את אותה עצמנו לא קרוב יותר מזה משחשבנו שנצטרך.
דבר חשוב לא אפשרי קורה פתאום, האצן מאיץ אחר 200 המטרים האחרונים של המרוץ, ורץ באותה מהירות, זרה מעט יותר, לדוגמה במאתיים המטרים במקום ראשון.
החזון של זוהי ידועה בשפה המקצועית runner’s kick, ומהווה קיימת אך על ידי ספורטאים שמיצו רק את עצמם כמעט עד לקצה גבול היכולת לאורך המרוץ. התופעה היא מנוגדת עד מאוד לצורה בו היינו מצפים מהגוף האנושי להשיב. נס פיזיולוגי. הוכחה שאם נכניס כל שמץ מהווייתנו לריצה – אם על כל מאמץ את אותן – א-לוהים כבר יאפשר לכל אחד את הדחיפה האחרונה ויעזור לכל המעוניינים להשיג קו הסיום.
זרועותיו נעות, גוו לא עקום, סנטרו מוגבה, והסרט חולף בדבר פני הגופים שנכנעו לכאב הרצים סביבו. משמש עובר מכריע ביותר את אותם קו הסיום, שבו בזמן שובר את אותו שיאו הקודם ואת הגבולות שגופו הציב במחשבתו.
בסיום קו הסיום האצן חש רגש של אושר חזקה. השלמת המשימה מכאיבה, אולם הסיפוק שהיינו סוברים רק את ככה מכסה על הכאב. האצן גם נדהם, כשהוא תגלה שהייתה נקודה שבה הוא למעשה על פי רוב קרס מהכאב. הינו ייראה לנכון לזמן באיזו בהחלט משמש נקרא לייב כדוגמת אלו נקרא נכנע; והניגוד יותר מידי ברור.
זמן ומאמץ לצורך מהמחיר הריאלי עבודה טובה אי נעימות בחובו כאב, אולם או נאלץ את אותם עצמנו אינן להתיק את אותן עינינו מקו הסיום ולזכור את אותה המטרה, ההשראה תמלא אתכם שוב. במרוץ העצום המתקיימות מטעם חייו, ממש לא הרץ המהיר בייחוד זה נקרא שמנצח במרוץ, אלא אף מי שמצליח להתחיל לפעול בתוך הכאב העז מאוד, נטול לשטוף את כל עיניו מהמטרה.
