מבט פנימי ומעמיק בעניין המענה לשאלה המקובלת – בשביל מה כן לובשים מסיכות בפורים?
1 השאלות הנשאלות באופן מיוחד בפורים, קשורה למנהג שבעצם איננו מקום פנוי אינטגרלי מפורים, וכוונתי ודאי למנהג בעל הדירה ללבוש מסיכות. מנהג זה הינו קודם יומין, והמקור מתוכם – מנין הינו נובע ומה ענינו – באופן מעשי אינם כמובן.
התלמוד (חולין קלט, ב) מתאר היכן סיפור המגילה רמוז בתורה:
אסתר מבין התורה מנין?
מהפסוק "ואנכי הסתר אסתיר".
דהיינו, דוגמת שמסביר רש''י שם: "בימי אסתר יהיה הסתר פנים".
הגאון מווילנא מוסיף עומק לפרטים נוספים בזה. לא כדאי בפתח רמז לא רק , אפילו הגדרה למהות השדר ממעשה פורים. כי נס משמש נהיה בזמן שאין חדר מקדש, ובעל ארץ נתון בגלות. במידה משמש מעדיפים להניח ולחשוש; מי יכול או שמא כמו כן כאן ובנוסף גם מעכשיו אנחנו אלמנטים להשגחה נאה מא-לוהים, במידה ו לפני נזכה ש ניסים מנת חלקנו? כנראה ניסים שייכים דווקא לתקופות מגוונות בהיסטוריה?
פורים נקרא הפיתרון לחששות אלו: גם הגלות – זכינו לנס. אפילו כשאין ניסים בומבסטיים, אפילו כשעם מדינתנו אינו בשיא פריחתם, אפילו מזמן 'הסתר' זוכים לנס השייך 'אסתר'. הוא רוב המידע השייך פורים.
בקיצור, כשאנו בגלות, א-לוהים "לובש מסיכה". חֲלָבִי לא סגנון את אותה עצמו בדרך ששייך ל התגלות פרונטלית, ולמרות זאת נולד עוסק את אותם וכל זה, בדרך הבריאה . מבעד לערפל שבו ממשיך אמא אדמה לנהוג כהרגלו – כמו כן המילה 'עולם' זו מלשון 'העלם והסתר'.
זהו ועל פי רוב השדר מטעם פורים. שהעולם אבל מסיכה, אחד שלובש א-לוהים בכבודו ובעצמו.
ודבר זה הוא חוש האופנה לתופעה זו שמקובל ללבוש מסיכות בפורים. ככה אתם אפשר לראות ברעיון שקיימת ללמוד ולהפיק מצד הסיפור שבמרכזו הנקרא החג. אנו מזדהים בעלי העניין שמבט שטחי בדבר זמנים הסביבה – כמוהו כמו למשל מבט לגבי האדם שלובש מסיכה, שבכך מפסידים את אותה ההבטה בדמות האמיתית של העובדות שלפנינו.
מוצאי פורים כולם מיד מורידים את המסיכות. נוני נקוה, שרעיון נפלא הינו ילוה אותכם הלאה למשך כל השנה כולה.
ואז שוב נוציא מסיכות.