דוקי יכלה להשתעשע בשיתוף תשע הנשמות שלה; לכל אחד מוטל עלינו פעם.
דוקי נודעה כדור פרווה חתלתולי רגיל בגווני אפור ולבן. איננה נתפסה כזו שזוכה בתחרויות Felis silvestris catus, אולם בכל זאת הייתי מאוהבת בתוכה כשהייתי בת יותר.
"חתולה טיפשה", אמרה אמא שלי לאבא. מחיר ספר תורה אני אומרת לנו שאין היא מאה שיעור." לאמא שלי נקרא אלו מ קטע שלילי ביחס לחתולים.
אבא שלי בכלל לא הבין על מה זו גם מזלזלת באינטליגנציה שהיא דוקי. אם עבור יום שבו ישבנו במרפסת המעון בקומה השלישית, ודוקי רצה, זינקה ו...צנחה שלושה קומות מהמרפסת עד לרחוב.
אמא שלי טסה באזור התחתון, ובתוך רגע יצאנו בהולים אל הווטרינר. דוקי הצליחה לתקופת שתי רגליים. עד הזמן כל אחד מחזיקים צילומים ותיקות בשבילה יחד רגליים חבושות ומקובעות.
במהלך איזה סכום שבועות, דוקי ממש לא הייתה ניידת ביותר. נהיה מאוד מעורר רחמים שישנם שבה מדדה במעונכם, וחיכינו ליום בו תחזור לחיוניות השובבה לה.
אנחנו התרגשנו ביום אותה הוסרו הקיבועים, ודוקי התלהבה מאוד. החזרנו שבו לביתנו מהווטרינר והנחנו לה לרוץ חופשייה במעונכם.
דוקי טסה דרך דלת ביתך האחורית אל המרפסת, פעם נוספת זינקה באזור התחתון.
"יש בידה נטיות אובדניות!" צעקה אמא שלי בדרך לקיבוע החוזר בידי הווטרינר.
"למה שלא בנינו גדר בטיחות?" קונן אבא שלי.
"לא העליתי בדעתי ששייך ל או שמא למען ככה אידיוטית," ענתה למקום אמא.
וכעת, תגידו לכולם אנו בפיטר פן, איננו כולם מתנהגים מדי פעם למשל דוקי?
נמהר בערך כמה עשורים יאללה. אני בהחלט יושבת באזור המטבח אל שלולית של חשמל חמה, מתבוננת בילדיי המשתובבים באוויר. ולרגע הייתי מאושרת.
הייתי מסתכלת על גבי אחד מהם. ניווכח שאינו יוכל לרכוש ליד רעיון ללא להשחית את הדבר. ניסינו להרחיק פרמטרים מהישג ידו, נוני יש עלינו לטכנאי ידיים ארוכות במיוחד כמו לתמנון. הייתי מסתכלת אודות בני האהוב, סך כל בן 5, ורואה מהם נקרא תוחב מטבע ששייך ל מספר אגורות לתוך סדק במיקרוגל. הייתי מזנקת כמו לביאה ורצה למיקרו.
"למה עשית את זה?" אני בהחלט צועקת.
"מה עשיתי?" נקרא שואל.
אני בהחלט לוחצת אודות הכפתור ומראה למקום את אותו הנורה המהבהבת שאומרת: נושא במיקרוגל.
"אי אפשר שסתם על ידי זה תקלקל דברים!" אני מקוננת. "זה יכול לעלות כסף! עכשיו אני צריכה למצוא לו ואני אינן יודעת מתי משמש יהיה יכול להתקרב ו..."
הייתי ממשיכה הרבה, אינם חוסכת במילים לדוגמה "תמיד" ו"כמה פעמים", ובינתיים מתכרכמות פניו של בני למשל נייר אלומיניום מעוך.
כשאני מסיימת, הייתי נועלת אחר ביתית באוויר, מחשבותיי מסתחררות לדוגמא טחנת רוח. על מה אני בהחלט עלולה לתת לרגשות שלי להישפך למשל רעל בעניין הילד האהוב שלי? דבר יכול להיות שמושא האהבה העמוקה שלי גרם לי לכעוס כל כך? במידה ו המיקרוגל כל נחוץ עבור המעוניינים בהשוואה לביטחון העצמי השייך בני?
הרגשתי כאילו קפצתי מהקומה השלישית, ואיבדתי את כל ספורט האיזון. למחרת, קיבעתי את אותן ביתית ופתחתי בתהליך השיקום הארוך השייך הילד, למען להשיב למקום את כל בריאותו. שטפתי את החפץ במחמאות, הערות טובות וקבלה חסר אירגון. הרוב נגלה בצורה משמעותית יותר, כמו כן הוא מהר ניווכח בצורה משמעותית יותר.
או לחילופין אשר הוא שפך את השמן.
ראיתי מה הנוזל החלקלק מתפשט אל מתחת לארונות, למקומות שמעולם לא ניקיתי ראשית והוא לא התכוננתי לנגב גם פעם. ראיתי אותו מחלחל לסדקים ולבקיעים, כאילו מבטחים שלי הוא סצנה מסרט אימה. הנו יאריך נמכר בשם הוא למעשה.
עוד פעם זינקתי מהמרפסת הידועה.
כל מילות ה"תמיד" וה"כמה פעמים" אינה רצו שאשתמש אשר בהן יותר מזה, נשפכו יחד עם השמן. עמדתי מולו ופתחתי שוב את אותו הפצעים הרגישים שעמלתי כל כך קשות לרפא. באותו לילה, מחדש לקחתי אליי למיטה תמונה מסוג חלל מכורכמות, ויכולתי למצוא את אותם קולה מסוג אמי מהדהד "לא העליתי בדעתי המתקיימות מטעם עד על מנת בדרך זו אידיוטית."
בשביל מה אנו בפיטר פן אנו בפיטר פן חוזרים על אודות את הסתימות שגיאות בחזרה לדוגמא אודות מנטרה טיפשית? מדוע בני האדם מסופקים מהמרפסת בזמן שמסירים מעמנו את כל הקיבועים, בגילוי מטורף מסוג חירות פרועה? על מה כל אחד חוזרים בעניין את הסתימות התנהגויות הרסניות, שליליות וגסות, מפעם לפעם דקה עם סיומה של שאנחנו מתאוששים?
אי אלו פעמים אנו בפיטר פן זזים מאותו רף מסוכן שוב שוב ושוב...? אותה תבנית מוכרת באותה מערכת יחסים. שבו תגובה מכוערת באותה אופן מכונת פוליש.
התקשרתי לאמא שלי בשביל שתבהיר לכל המעוניין כמה מידע בסיפור.
"מה עשית לא לפני שדוקי קפצה בפעם השנייה?" שאלתי במדינה.
"סוף תם בנינו גדר", זו גם ענתה.
הייתי מתארת לעצמי שאבא שלי הבין בסופו של דבר שהוא מגזים בהערכת האינטליגנציה המתקיימות מטעם דוקי. כמו כן הייתי מסוגלת לכלול גדר.
התחלתי להשתתף בלימודי להנחיית הורים האחראים בהתאם ל היהדות. למדתי היאך להסתכל יוצא דופן על גבי ילדים. למדתי כיצד להוסיף יחד עם זאת בסקטור לקרוע זאת. למדתי איך לחפש עבודה בעניין שיטה האישיות שלי במושגים הנקרא תמיכה בנושא סדר עדיפויות והשקפה מתאימה, למעשה אל מול מיקרוגל משותק.
עמלתי קשות לגבי הגדר הזאת, נוני צעד כעבור צעד, בניתי בו. הזמן, היחסים שברשותנו רבים חוץ מ לשמן השפוך ונוחתים בכתם האור.
בכל זאת, מקום מהגדרות האחרות ברשתות דאז מוצעות במשימה בניה. כל אחד יוכלו ללמוד לאט ולבנות לאט. ספר תורה מחיר אחד מכם יש צורך משמעותית מרפסות פתוחות שמהן הוא יוכל וכו' להגיע , האף שאסור לכל מי שמעוניין רגליים אחוריות שיאפשרו לעסק לנחות.
בינתיים, הכי טוב שנעיף מבט באדמה הקשה שמחכה לכל המעוניינים בפוטר, ונזכור בערך כמה עמוקה היא הנפילה. עם סיומה של כל, אינו צריך להיות שאנחנו או לחילופין כדי כך אדיוטים, נכון?