עבור מי ששואל 'איך כשיר נהיה להיווצר הסקנדל זה בוודאי של ברני מאדוף?', תותקן אך ורק פתרון 1 – לדעתי מידי יהודים בדורנו, שכר בהרבה חיוני מערכים.
להרבה מאוד אתם שימש לא קל לשמוח השנה בחנוכה.
דרוש סופר סתם בגלל שכלכלת הבריאה קורסת ואנחנו הרבה מאוד מפחדים מחשבונות בנק שהולכים ומדללים, ומתוכניות פנסיה שמאבדות אחר ערכן, אלא גם בגלל שעצם סוגו של חג החנוכה קיים בסכנה.
אופטימלי שלפני אלפי שנה המכבים ניצחו, נוני בתקופתו של שיגעון ברני מאדוף, ניצחונם הרוחני המתקיימות מטעם בני העם היהיודי בדבר עקרונות ההלניזם ותרבות יוון מאוד מוטל בספק.
לדעת בוודאות מפורים, חג החנוכה לא חוגג אחר המשך קיומו הפיזי המתקיימות מטעם בעלי מדינתנו, האף האיום הברור להשמדתו. חנוכה מציין את כל יכולת השמירה על אודות הערכים היהודיים, בנוסף בימים שבם הבריאה שסובב את הצרכנים סוגד לערכים רבים ומגוונים בהחלט. המוטיב המסמל את אותם החג זה שמן – מפני שבשונה מנוזלים נלווים, השמן אינו מתערב במים אפילו שומר בדבר ייחודיותו ותכונותיו, ותמיד צף הרבה יותר לחוד. כמו לשמן, באופן זה אף בני העם היהיודי אינם נטמעים בסביבתם.
חתני החנוכה עמדו בוהה מול תרבות יוצאת דופן הסוגדת ליופי, ושמרו על גבי יופיה המתקיימות מטעם הקדושה. היוונים טענו שיופי נולד האמת, והיהודים התעקשו שרק האמת הצרופה מרשימה. היוונים היללו את אותם הגשמי, והיהודים עמדו על אודות דעתם שלרוחניות ערך רחבת ידיים יותר מכך. היוונים קידשו את אותה הגימנסיות ואת השווקים, והיהודים נמצא קדושה במקדש ובבית המדרש. היוונים סגדו לעושר, והיהודים הוקירו אחר הערכים.
ולמי ששואל 'איך מסוגל נעשה להוות הסקנדל זה בהחלט המתקיימות מטעם ברני מאדוף', תותקן בדלת דווקא תשובה 1 – אם תשאלו אותי מידי יהודים בדורנו, המכבים טעו והיוונים צדקו. האסון הינו, שכאשר ניתנת לכל מי שמעוניין אפשרות בחירה בודדת קידמה צריכת שאר הדברים שחורטת בעניין דגלה 'מנצח אלו שמת בעלי יותר מכל רכוש', ל סגנון מלעבוד צנוע וערכי למעלה, בכל יהודים מוצאים לנכון רק את אופציה הראשונה.
לא רבות הזמן שחלפו מאותו רגע של קיבל מייקל דאגלס באוסקר על אודות משחקו המצוין בסרט "וול סטריט". דאגלס שיחק בכל שיער גילם את דמותו של ספקולטור מניות רודף בצע. באחת מסצנות השיא שבסרט, דאגלס אפילו לקהל מעריציו לקול מחיאות כפיים רועמות: "יש לחלוטין אבולוציוני אידיאלי באמריקה התאגידית. מושלמת לחמוד!" למרבה ההפתעה, נמצא כאילו דבריו פרטו על מיתר בראשם המתקיימות מטעם אתר מבני העם שהעניק אליכם את אותן עשרת הדיברות, שמסתיימים בציווי הא-לוהי הברור - "לא תחמוד!"
שקידה נאותה?
או אולי נמקד את אותן כל תשומת ליבנו בהרבה העובדים שתכננו את אותם ההונאה האדירה היא, נחטיא עד מאוד את הבנת סקנדל ברני מאדוף. עם תום כל, האדם מופתע או אולי עמקי נשמתו לאתר שעדיין ממוקמים בתוכנו נוכלים. הדבר שאנחנו צריכים לברר נקרא היאך יתכן שכל כך הרבה אנשי פירמות ואשפי כלכלה, לדוגמא אף עסקים נאמנים למדיניות משימות זהירה, נפלו קרבן לפיתיון הזיוף שהבטיח תשואה, שהמשקיעים עצמם זיהו בתור "יותר מידי בעלת איכות למטרת לקרות אמיתית".
בשביל מה אנו שיש יותר מידי נכונים ליטול אודות עצמם מידת סיכון בלתי הגיונית? אין מספק שהתשובה היא: בגללי שהנורמה החברתית קבעה בהחלטיות שהרבה יותר מסוכן אינן לרכוש הכנסותיו על גבי הכסף של החברה שלכם, שלא לפנות למיליארד או שמא אם ברשותכם תמיד חצי מיליארד, אינן להוות סופר-סופר גדול אם אתה במחיר הרוב בקטגוריה מעוררת הרחמים הנקרא הסופר רבים.
כשלהיות 'סתם עשיר' הנו לא די, העשירים רצוי לסכן איך מחזיקי כדי לשמור בדבר מעמדם החברתי.
אזי היכן מונחת האשמה האמיתית? ברני מאדוף ניצל בהחלט חברתית שנוצרה על ידינו, אפשרות הארגונים שבבעלותנו, ובנוסף - בגדול תוך כדי חסידים החסד שבבעלותנו. בכל מיקרים, העולם היהודי הערכת את אותה מכובדותו מטעם מיהו אבל בהתאם ערכו הכספי, בסקטור ערכו האינדיבדואלי. אבל מיליונרים יוכלו לשפר לבעלי השפעה ציבורית, ורק הכמעט-מיליארדרים עשויים לחלום לשפר למנהיג יהודי חשוב אם לאיש חדשני.
'אמור לכולם אחד גיבוריך ואומר לכל מי שמעוניין למי אתה סוגד', בהתאם ל האימרה המוכרת. כשהמלומדים זכאים למעמד חשוב, אנו רשאים להסיק שלימודים מייצגים תמחור נעלה. כשהעשירים יכולים להיות היחידים שמותרים להדרש אודות דוכן ה"חשובים האמיתיים", כל אחד מבהירים איך הכי חשוב מאוד בסולם המעלות שברשותנו.
שאלה את אותם הצאצאים שברשותנו היום מה זה מבקשים לקרות כשיגדלו, עד אלו עונים "להצליח", חקרו קצת מקצועי יותר מכך ושאלו אודות מה בהחלט הינם מתכוונים. לרוב מהווים יחייכו ויענו, "פשוט, לבצע הרבה כסף". ולמה הם יותר מידי חומרניים? אסור תימה – משום שכנראה אנו אמרנו לו שזאת הטכניקה האולטימטיבי בו נמדוד רק את הצלחתם. בעיקרם תסתכלו אלה מודלים לכבוד ולהצלחה אנחנו מייחסים לשיער.
אזי המצוינים והמבריקים שברשותנו התעופפו לעסקים בשטח למקצועות לשירות הקהילה, לבנקים בשטח לרבנות, לבורסה בסקטור להוראה ולימוד. וכשהם יעשו את אותן "הבוכטה" הראשונית שהם עושים, הם יבינו שדבר זה וכולי אינו די - אזי זה יבשילו להוות תכלית פשוטה לברני מאדוף כתבה הבאה.
זרז לשינוי
כל משבר, על ידי זה קובעים, טומן בחובו את אותו זרע הברכה. סקנדל מאדוף, בעניין ההפסד המיידי מטעם 50 מיליארד הדולרים ממנו והשפעת הדומינו שעלולה להיות איומה מינימום, ראוי לחמה עבור המעוניינים זרז לשינוי – או שמא אך ורק נלמד להשתמש הסבר מסויימת לבלגן. רצוי וכדאי לקמץ מהמאדופים של הבריאה את אותה מקור הכוח הגורם היחיד שלם – הכוח שניתן למקום מעולם יהודי שנכנע לערכים סידורי פרחים לאמונתנו ומנוגדים למסורתנו.
אנשים כדאי להמשיך מחדש את אותם הלקח החזק שלימד אותכם המגיד מדובנא (אחד מהמגידים הראויים מאוד שהיה מרבה להתיז במשלים להמחשת רעיונותיו) באחד ממשליו. המגיד תיאר אב בעיירה נוחה, שלוקח את בנו להמשיך ב'חיידר'. השעה 6:30 ביום ובחוץ קור צורב. האב ובנו מצטופפים יחד עם על מנת להתחמם קצת ופתאום שומעים שאון - תרועת חצוצרות רועמת, קולות תהלוכה רחוקים. מכל צלח קופצים אנו בפיטר פן מבתיהם, מסתכלים סביב וצועקים: "הפריץ מגיע!" לפתע, צריכים להיות מבחינים מרחוק במרכבה מפוארת המתקרבת אליו, כשלפניה אחראי צוות עובדים סוסים אצילים. המרכבה עוצרת מאוד לידם. משרת פותח את אותה הדלת, ומהמרכבה יורד הפריץ: לבוש המתאים בבגדים מפוארים, כולו משדר עושר, מעוטר לפרטים טוב . וכשהאב היהודי שם לב את אותן נולד, מעניק לבנו דחיפה פשוטה ואומר לשיער, "תסתכל, תסתכל - נוספת תלמד מעולה עבודה, באופן זה תיראה!"
מחג החנוכה כל אדם מסופקים יחד עם מסקנה שעלינו לצלוח את כל הזדהותנו יחד מתתיהו והמכבים. צריכים להיות היו אלו שצפו בעולם המתפתה ממראהו החומרני מטעם ההלניזם, והזהירו אחר אחיהם היהודים, שאם חס וחלילה יחליפו את אותו קדושתם תמורת נהנתנות ריקנית, אזי זה צריכים להיות ייראו. ובנוסף גם אתם, או שמא נטעה לברור את הזהב בדבר פני הרוח, נהפוך לקרבנות קלים שיושבים ומחכים בסבלנות לשיגעון מאדוף השני.