כ"ב - כ"ט אדר ב'
בשנת ת"ר כ"ח באדר משמש אמיל זולא.
הוא למעשה הולך וגדל בצרפת למשפחת מהגרים איטלקית, אביו נפטר בצעירותו והאינסטלטור ואמו חיו בעניות רחבת ידיים.
עם סיומה של שסיים תיכון ונכשל במבחני הקבלה לאוניברסיטה, קרה לשווקים המלאכה והחל לפעול בהוצאת ספרים וכתב ספרים אנשים רבים , המפורסם שבהם- "אני מאשים"
בשנת תרנ"ח (1898) כשיצא ללחום את אותו מלחמתו מטעם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס.
דרייפוס היווה קצין בשירות הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול. למרות אינם שימשו מדי ראיות שקשרו בינו לריגול, הוא למעשה הורשע ונידון למאסר תחום והורדת הדרגות ברשת פומבי. הקהל הגיב באנטישמיות עצומה..
כשאט אט התחילו לצאת מכיוון מידע מועיל אחרות שהצביעו על חפותו השייך דרייפוס, אמיל זולא יצא להגנתו בשורת התכנים שהוכיחו את חפותו.
בין השנים י"ט טבת תרנ"ח (13 בינואר 1898) פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת אשר נקרא "אני מאשים", בודדת הנושאים הנותרים הביא לפרסום "אני מאשים את אותן החוק הצבאי הראשוני בהפרת החוק בדרך של הרשעת הנאשם לגבי תשתית אישור שנותר חסוי, ואני מאשים את אותה הדין השלישי במתן נרתיק לאייפון בעצם לא חוקי הוא, ועל ידי כך עשיית פשע על ידי זיכויו ביודעין מסוג אחד אשם".
כ- 200,000 קוראים קראו את אותה המכתב והסרט עורר סערה ענקית בצרפת, אמיל זולא הואשם בהוצאת דיבה בנושא הרפובליקה והצבא, ונשפט לשנת מאסר ולקנס כספים. זה ברח לאנגליה ואחר הרבה פחות משנה הותר להם לחזור.
הפולמוס שעורר גרם לסוף דבר לעשות משפט חוזר אותה קרה פעם הצדק מכיוון ודרייפוס זוכה מכל חשד.
אמיל זולא נהייה סימבול לאדם שללא מורא וללא סכנה, נלחם למען האמת הצרופה? וגם בניגוד אל הדעה ההגיונית ונגד הממסד
השנה תש"ח (1948).
מלחמת העצמאות בשיאה, בני העם היהיודי מוקפים מכל הכיוונים ומנסים בחירוף נפש להגן על עצמם.
בשנת כ"ט אדר ב' התרחשו בערך כמה נעשה באזור ירושלים.
במערב ירושלים (באזור בה כיום שוכנת שכונת הר נוף) בנוסף גבעה החולשת בדבר כביש ירושלים- היישוב כי הכפר הערבי דיר יאסין.
החרטום זכרון דברים פעם אחת מומחי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה (בו התחייבו הצדדים ליחסי שכנות איכותית, כמו כן אנשי הכפר הסכימו להודיע במקרה של חשש, בתמורה למעבר בטוח יותר ידי השכונה) שימשו 5 אירועי ירי לכיוון השכונה, ויש מקום עדויות לתופעה שאנשים מהכפר השתתפו בפעולות נגד יהודים (במהלך הקרבות לגבי הקסטל- ראה לאחר מכן, ובעוד מקרים).
גם האירגונים היהודיים גמלה הכרעה, וכך התקבצו בירושלים הלוחמים (מהאצ"ל והלח"י) ויצאו לתקיפה בכפר. דבר שבשגרה הוא בצה"ל, אשר מונע קורבנות שאין להם מפשע החליטו להכריז ברמקולים לתושבי הכפר שיעזבו מבעוד שמחה כלשהי, ולהשאיר ידי מילוט לכיוון עין כרם.
המתקפה ראשיתה ב-4 להגיע בוקר. הכוחות התקרבו בשקט לכפר, נוני יכולים להיות התגלו תוך כדי שומרי הכפר קטן מהתכנון ובזאת ההודעה ברמקולים הושמעה בעיקרם עם תום שהחל הקרב והוא לא וזאת אם 5 הזו נשמעה.
שמעון כהן סופר סתם התכנון למצוא זריז את אותם הכפר, המבצע נגרר לקרב ממושך שבו נהרגו אנשים רבים מתושבי הכפר ביניהם יצור וילדים. בקרב הלוחמים בני העם היהודי שיש 5 הרוגים ו- 14 פצועים.
מְסוּקָס בדיר יאסין עורר מהומה רצינית באירופה והביא לגינויים יודעי דבר. הערבים השתכרו תעמולה גדולה מהענין וטענו שבכפר היווה טבח והתעללות. למעשה רופאים שהיא הסוכנות שביקרו בכפר ממש לא נאתר עדיות לדברים אלו.
הקסטל הינה גבעה בה נעשה כפר ערבי לתחום מבשרת ציון, שחולשת בדבר הטכניקה לירושלים.
מקום הנל היתה בעלת משקל ואסטרטגית, כל מי ששלט בקסטל, שלט בשיטת לירושלים.
הערבים ניצלו עובדה את זה וביצעו ירי לעבר שיירות אוטו שהגיעו לירושלים. בשלב מסוים הוחלט בקרב האירגונים בני העם היהודי להגדיר במבצע נחשון לתפיסת שטחים נרחבים כחלק מ השביל לירושלים.
ב-כ"ג אדר ב' (3 באפריל 1948) התחילו לעשות המבצע לכיבוש הקסטל, עוצמה פלמ"ח פרץ לכפר בסיום הפגזה מטעם פצצות מרגמה ואפילו לא נתקל בהתנגדות מטופח. באותו זמן זה הזמן לנכס סגנו של עבד בתוך קאדר לתוך חוסייני (מנהיג הכוחות הערביים באיזור ירושלים בזמן מלחמת העצמאות) בליווי מטעם כ-100 לוחמים, לשם נוספו כפריים אנשים רבים מכפרי חייהם, המגינים במשלט נחשון (אחד משלושה משלטים שהוקמו באיזור) נאלצו לסגת ולנטוש את כל המוצב.
בתוך חוסייני ששהה בצמוד בדמשק לפני גיוס נשק מהותי שמע שהיהודים כבשו את אותה הקסטל הזדרז לחזור אלי לארוז את אותה המתקפה הנגדית. ובכך יומים את איך הקרב לגבי הקסטל חודש והערבים הצליחו לכבוש את כל לחלוטין השטח.
ב-כ"ח אדר ב' לפנות בוקר עלה פעל לתוך קאדר לתוך חוסייני בלווית סגנו ושלישו לקסטל.
אדם הלוחמים היהודים שהבחין שהינם חשב שהם כבר תגבורת שנשלחה לסייע לשיער וקרא לעברם, ולאחר שהבין שהם ערבים ירה לעברם. אל חוסייני נפגע ועוזריו ברחו ותוך זמן יקר קצר מצא את מותו מפצעיו.
אט אט מתחילה ההבנה להתפשט בודדת הערבים, הינם גייסו עוצמה מרווח והחלו במתקפה רבה, הקרב שימש קשה והיו הרוגים שונים בקרב היהודים. לאחר כיבוש הכפר הערבים נמצא רק את גופתו השייך לתוך חוסייני והחלו להתפזר במקביל ל זמן רב מהיר.
למחרת כ"ט אדר ב' יצא עוצמת פלמ"ח לקבל יחדש אחר הכפר. עם תום הרעשה בתותחים קיבלו הלוחמים דיווח שהערבים נראו בורחים הכוח פרץ לכפר ומצא את המקום פנוי מלוחמים זה ביססו את אותם השליטה בו ובאמצעות כך הושג מקום פנוי נחוץ במערכה בדבר הגנת ירושלים.