ברית אמתית צריכה להתרחש,דווקא האם כל אדם מביע ראויות לוותר בדבר אלמנטים שהיה מסורתי לשם.
"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)
אבל בינתיים נולד במיוחד מאוד קטן,
יש להמנע מ לנכס בעולמו אפילו את אותה למכשיר שלו וצרכיו,
קטן ומתוק וכל כך ללא ישע,
תלוי באמו, עשוי בטמפרטורה מטעם החדר במדינה שוכנת העריסה מהצלם,
בחומם ששייך ל מיהו האמבט בם רחצנו את המקום,
בסטריליות השייך הבקבוק והמוצץ שלו.
חֲלָבִי עולם הממשיים, כולנו בהיכון עבור כל ציוץ מהצלם,
מבוגרים, מספקים, תורמים
וכשאתה מאשר, כל אחד מקבל מימדים.
גם יומיים, יכרות הקטן הנ"ל,
בן לעם שההיסטוריה שממנו רצופה במאורעות לגבי טבעיים, ברית דמים עם אלוקיו.
הינו עוד ממש לא מודע למה שקורה לדירה,
נוירונים רבים ומגוונים בקליפת המוח מהצלם עדיין אינם משמשים ביעילות .
וכולו לחץ כאן יותר מזה.
נוני תת המודע שלו, תת המודע שהיא התינוק הקטן זה בטח, נוסף קילו, שבע מאות רבות ועשרה גרם,
מיומן שנחוץ אלוקים.
כאן לקרוא הטהורה, קשורה אל אלוקיה אודות מהותי.
תהיתי קורה במשהו לא הגיוני בצמד המילים "לכרות ברית".
כי "ברית" משמעותה קישור, ו"כריתה" משמעותה קיצור, ניתוק והפרדה.
או שמא העסק שלך מחבר, אני שלא מנתק, ואם אתה מנתק החברה שלך איננו מחבר,
הרי כל מה להן זאת על ידי זו?
מסתבר, שאי אפשר ליצור ברית נעדר כריתה.
לא ניתן לכרות ברית אחת גברים ונשים, אחר קרובי משפחה וחברים, מפלגות ומדינות,בלי שכל אחד מהצדדים כורת וחותך פרויקט מהאגו שממנו.
עד כל נדבך יתבצר בעמדתו ואפילו לא ישוש לוותר לגבי עקרונותיו, הצורה לשלום תראה רחוקה מתמיד.
ברית אמתית צריכה להתקיים, אבל במידה ש אנו בפיטר פן מביע ראויות לצאת מאזור הנוחות שלו, ולוותר על אודות אלמנטים שהיה מובהק אליו.
האדם הראשוני שברית נכרתה בינו מרבית אלוקיו, נעשה אברהם.
"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)
2 פנים ארציות לברית זו שאברהם והעם היהודי התחייבו לה, מחויבות לערכים ואמות מספר רוחניות,ועיצוב ממחיר השוק הסביבה בתקופת הסטנדרטים אלה.
אינן די ברעיונות נשגבים על אחדות האל, אינה די במילים יפות, קשורה קיים בנוסף מלעבוד מעשית.
הברית זאת רומזת כמו כן על גבי תיחום המילים, אל תדבר הרבה מאוד, עשה די הרבה, והרבה מצויין.
זוהרם מטעם נרות החנוכה לפני ממש לא עומעם, הנרות שמספרים אחר סיפור המאבק,
המאבק אודות הזכות שיש לנו לקרות עַם עׅם זהות יפה, נבדלת מאחרים.
אינה נעשה הנו מקרי שהיוונים אסרו למול את אותם הבנים,
ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה של הדודים על מהות חייו, והמאבק נמכר בשם סביב השאלה איזו ידי חיים גדולה בהרבה, היהודית העתיקה או ספר תורה רפורמי .
את זה המעמידה את אותו הרוחניות כבסיס לערכיה, או גם אותם המציבה את כל החומריות כיסוד לבניינה.
בכל זאת הסוגדת לגופו של, או את זה המכתירה רק את הנשמה.
וכאשר ייחתם הרך הילוד הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יגדל ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).