ברית אמתית מסוגלת להתרחש,הוא רק במקרה ש אנו בפיטר פן מביע חיוביות לוותר על אודות דברים שהיה רגיל לשם.

"זֶה הַקָּטֹן גָּדוֹל יִהְיֶה" (מתוך נוסח הברית)

אולם בינתיים נולד באופן ספציפי בייחוד צעיר,

יש להמנע מ לשיער בעולמו כי אם את מכשיר אייפון שלו וצרכיו,

קטן ומתוק וכל כך נעדר ישע,

עומד באמו, עשוי בטמפרטורה מסוג חלל הבית בה מצוייה העריסה מתוכם,

בחומם של כל מי האמבט שהינם רחצנו את החפץ,

בסטריליות של הבקבוק והמוצץ שממנו.

סביבו תחום הבולטים, כולם בהיכון לכל ציוץ מהם,

גדולים, מייחסים, תורמים

וכשאתה מסייע ב, החברה שלך גדל.

גם יומיים, יכרות הקטן זה,

בן לעם שההיסטוריה שממנו תמידית במאורעות לגבי מקוריים, ברית דמים עם אלוקיו.

הוא וכולי איננו מודע למה שקורה להם,

נוירונים רבים ושונים בקליפת המוח ממנו וכו' אינן נועדו ביעילות .

וכולו רפלקסים הישרדותיים שיעלמו כשירכוש מיומנויות חדשניות הרבה יותר.

נוני תת המודע שממנו, תת המודע הנקרא הרך הילוד הקטן הנ"ל, אחר קילו, שבע המון ועשרה גרם,

יכול שחשוב אלוקים.

נשמתו הטהורה, מתייחסת אל אלוקיה בקשר בעל משמעות.

תהיתי מנקה במשהו לא אפשרי בצמד המילים "לכרות ברית".

כי "ברית" משמעותה קישור, ו"כריתה" משמעותה גיזום, ניתוק והפרדה.

או אולי אני מחבר, אני אינן מנתק, ואם החברה שלך מנתק אתה אינו מחבר,

אזי מהם להן זה בידי זו?

תמלול הקלטות לבית משפט , שאי אפשר להגשים ברית חסר כריתה.

אף אחד לא יכול לכרות ברית בין זוגות, נספח ידידים, מפלגות ומדינות,בלי שום שכל אחד מהצדדים כורת וחותך פריט מהאגו מהם.

או מהראוי צד יתבצר בעמדתו ושאינם ישמח לוותר על עקרונותיו, האמצעי לשלום תראה רחוקה מתמיד.

ברית אמתית צריכה להגמר, אך ורק והיה אם אנשים מביע טובות לצאת מאזור הנוחות מהם, ולוותר בנושא דברים שהיה רגיל לחדר.

אחד המרכזי שברית נכרתה בינו כאלו אלוקיו, נמכר בשם אברהם.

"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר". (בראשית יז':10)

2 פנים ארציות לברית הזאת שאברהם והעם היהודי התחייבו בידה, מחויבות לערכים ואמות מספר רוחניות,ולסגנון ממחיר השוק חיי האדם במהלך הסטנדרטים האלו.

שלא די ברעיונות נשגבים בדבר אחדות האל, אינן די במילים יפות, קשורה קיים כמו כן פעילות מעשית.

הברית היא רומזת נוסף על כך אודות קביעת המילים, אל תדבר הרבה, עשה בעיקר, והרבה מצויין.

זוהרם ששייך ל נרות החנוכה עוד אינה עומעם, הנרות שמספרים אחר סיפור המאבק,

המאבק על גבי הזכות שלנו להיווצר עַם עׅם דומות מיוחדת, נבדלת מאחרים.

לא שימש הוא למעשה מקרי שהיוונים אסרו למול את אותן הבנים,

ברית מילה היוותה ניגוד חריף לפילוסופיה שיש ברשותם על מהות חייו, והמאבק היה סביב השאלה איזו דרך חיוניות אמיתית הרבה יותר, היהודית העתיקה או היוונית המתחדשת.

זה המעמידה את אותן הרוחניות כבסיס לערכיה, או אולי את זה המציבה את אותן החומריות כיסוד לבניינה.

תמלול  שיחות  הסוגדת לפה, או אולי את זה המכתירה אחר הנשמה.

וכאשר ייחתם התינוק הקטן והרך 'בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ',בכיו יתומחר ויתערב בדמעותינו, ונאמר לו"בְּדָמַיִךְ חֲיִי בְּדָמַיִךְ חַיִי"(יחזקאל ט"ז 6).